שירת הסטיקר

היצירה משמשת כמראה לחברה הישראלית, שבה השיח הציבורי הצטמצם לכדי סיסמאות קליטות וחד-ממדיות. על ידי חיבור של משפטים מנוגדים לחלוטין, נוצרת תחושה של כאוס רעיוני המדגיש את חוסר התקשורת בין הקצוות השונים. השיר מבקר את הנטייה להחזיק בעמדות נחרצות ופשטניות, וממחיש כיצד ריבוי דעות ללא הקשר או רצון להקשיב מוביל לשיתוק חברתי. במקום דיון מהותי, הציבור מסתפק בהדבקת מסרים על פגושי מכוניות, מה שהופך את האידיאולוגיה למוצר צריכה שטחי שאינו מקדם פתרון או הבנה הדדית.

קיטוב חברתי·שטחיות השיח הציבורי·התנגשות אידיאולוגיות·אובדן היכולת לדיאלוג·ישראליות מפוצלת

• תרבות המדבקות על רכבים בישראל
• השיח הפוליטי המקוטב בשנות האלפיים
• ספרות עברית מודרנית העוסקת בפירוק השפה

השיר נכתב בשיתוף פעולה עם הסופר דויד גרוסמן, שסייע בלקט וסידור הסיסמאות המופיעות בו. הוא נוצר בתקופה של חוסר יציבות פוליטית וחברתית בישראל, מתוך רצון להמחיש את האופן שבו השפה הציבורית הופכת לאלימה ומקוטעת. היוצרים ביקשו להציב מראה מול הציבור הישראלי, שבו כל אחד מנסה להשמיע את קולו דרך סיסמאות מבלי להקשיב לאחר, ובכך יצרו פסיפס של קולות המייצגים את השסעים העמוקים במדינה.

כל כרטיס מתאר קטע בשיר לפי מבנהו, בלי לצטט את המילים המקוריות במלואן - עד שתיסגר שאלת מקור המילים בקטלוג המלא.